חיפוש

ההורים צריכים לעבור לבית אבות? כך תדעו מי משלם ואיך מתחלקות ההוצאות

ההחלטה להעביר אבא או אמא למסגרת של דיור מוגן או מוסד סיעודי היא תמיד קשה רגשית. מעבר לקושי בפרידה מהבית המוכר צפה מיד שאלת המימון. הוצאות האשפוז מגיעות לסכומים גבוהים בכל חודש – ורבים לא בטוחים איך מחלקים את הנטל הכלכלי בין המדינה לבין בני המשפחה עצמם.  

 

הקושי האמיתי מאחורי חלוקת הנטל הכלכלי

אבי שם לב שאמא שלו פתאום מתקשה בפעולות בסיסיות ונופלת הרבה בבית. הוא ושלושת האחים שלו הבינו שאין ברירה וצריך למצוא לה מסגרת סיעודית צמודה וטובה. ברגע שהם התחילו לקבל הצעות מחיר שעולות על חמש עשרה אלף שקלים בחודש – התחילו גם ויכוחים קשים בין האחים. כל אחד חשש מהפגיעה הכלכלית במשפחה הפרטית שלו – וכולם שאלו את עצמם איך בכלל אפשר לעמוד בסכום כזה לתקופה ארוכה. השאלה הגדולה ביותר שמעסיקה משפחות רבות היא מי משלם עבור בית אבות ואיך נערכים לזה בצורה נכונה. בתוך כל הלחץ הזה הילדים מנסים להבין מי אמור לשאת בהוצאות ואיך מתמודדים עם המצב הכלכלי החדש. שיח פתוח בין בני המשפחה הוא הצעד הראשון למניעת חיכוכים מיותרים.
הבנה של מקורות המימון מונעת סכסוכים משפחתיים ועוזרת לקבל החלטות שקולות.  

 

מקורות המימון העיקריים – מאיפה מתחילים?

לפני שפונים לעזרת המדינה או מבקשים מהילדים להוציא כסף מהכיס – בודקים קודם כל את המשאבים הכלכליים של ההורים עצמם. ההנחה הבסיסית היא שהאחריות הראשונה למימון מוטלת על האדם שעובר לאשפוז.

 

החסכונות והנכסים של ההורים

בודקים אילו קצבאות יש להורה מביטוח לאומי, האם יש לו פנסיה חודשית וכמה כסף פנוי יושב בחיסכון בבנק. במקרים רבים, כשלהורה יש דירה בבעלותו – אפשר להשכיר אותה ולהשתמש בשכר הדירה כדי לממן חלק ניכר מהתשלום החודשי למקום החדש. יש גם משפחות שבוחרות למכור את הנכס לגמרי כדי ליצור רשת ביטחון כלכלית רחבה יותר למשך תקופה ארוכה. 

⭐טיפ זהב⭐
כדאי לבדוק אם יש ביטוח סיעודי פרטי או דרך קופת החולים שיכול להקל מאוד על ההוצאות בחודשים הראשונים.

  

 

קוד משרד הבריאות – המדינה נכנסת לתמונה

בזמן שההורה מוגדר כסיעודי או תשוש נפש – אפשר להגיש בקשה לעזרה במימון דרך קוד משרד הבריאות. המדינה לא מממנת את כל השהות באופן אוטומטי, אלא עושה חישוב מדויק של יכולת ההשתתפות של המשפחה. המטרה של משרד הבריאות היא לוודא שההורה יקבל את הטיפול המתאים בלי שהמשפחה תגיע לקריסה כלכלית. פירוט מרכיבי החישוב המרכזיים עוזר להבין את התמונה המלאה:

סוג ההכנסה מידת ההשתתפות הערות
קצבאות ביטוח לאומי עוברות ישירות למימון האשפוז המדינה משאירה סכום קטן לדמי כיס אישיים
פנסיה חודשית נלקחת בחשבון בתחשיב הכללי בן הזוג שנשאר בבית זכאי לשמור לעצמו חלק למחיה
הכנסות הילדים מחושבות לפי מבחן הכנסה אישי כל ילד משלם בהתאם למצבו הכלכלי בלבד

 

 

איך מחשבים את חלוקת ההוצאות בין הילדים?

חלק משמעותי בתהליך הבקשה לסיוע הוא מבחן ההכנסות של הילדים. משרד הבריאות בודק את המצב הכלכלי של כל בן או בת, ומחשב כמה כל אחד מהם יכול וצריך לשלם.

  1. קודם כל בודקים את כל ההכנסות ברוטו של הילד ושל בן או בת הזוג שלו.
  2. מורידים מהסכום את הוצאות שכר הדירה או המשכנתא החודשית.
  3. לוקחים בחשבון את מספר הילדים הקטינים שיש לאותו אדם בבית ואת ההוצאות עליהם.
  4. מחשבים סכום סופי שאותו כל ילד צריך לשלם בכל חודש.

חישוב נכון של כל הנתונים האלה מבטיח שאף אחד מהאחים לא ישלם מעבר ליכולת הכלכלית האמיתית שלו. חשוב לדעת שכל ילד נבחן בנפרד, ולכן יכול להיות מצב שבו אח אחד ישלם יותר ואח אחר לא ישלם בכלל.
השתתפות המדינה במימון ניתנת רק אחרי שמוצו כל האפשרויות הכלכליות של המשפחה כולה. 

 

מה קורה כשחלק מהאחים לא יכולים לשלם?

לפעמים יש אח או אחות שמצבם הכלכלי לא מאפשר להם להשתתף בתשלום בכלל. במקרה כזה, משרד הבריאות לא מפיל את הנטל שלהם על האחים האחרים. כלומר – אם הוחלט שילד מסוים פטור מתשלום, המדינה היא זו שתיקח על עצמה את החלק שלו. זה פרט שמרגיע הרבה מאוד משפחות שחוששות מסכסוכים מיותרים. 

💡חשוב לדעת💡
תהליך קבלת הקוד ממשרד הבריאות לוקח זמן ולכן רצוי מאוד להגיש את הניירת כמה שיותר מוקדם.

  

 

ביטוחים משלימים ואלטרנטיבות נוספות

רגע לפני שחותמים על חוזה ארוך טווח, שווה להפוך כל אבן כדי למצוא מקורות מימון נוספים שאולי לא חשבתם עליהם. לפעמים מסתתרים סכומי כסף משמעותיים בביטוחים ישנים שיכולים לשנות את כל התמונה. בדיקה מעמיקה של כל הזכויות והנכסים יכולה לחסוך עשרות אלפי שקלים בשנה. הנה כמה אפיקים ששווה לבדוק:

  • בדיקת פוליסות ביטוח חיים וסיעוד ישנות שאולי ההורים שילמו עליהן בעבר ושכחו.
  • פנייה לקרנות של ניצולי שואה אם ההורה זכאי לכך ויש סיוע ייעודי שניתן לקבל.
  • התייעצות מסודרת עם עובדת סוציאלית בקהילה לגבי מיצוי כל הזכויות של ההורה.
  • בחינת האפשרות להעסיק עובד זר בבית במקום מעבר למסגרת מוסדית.

כל אחת מהאפשרויות האלה דורשת סבלנות והתעסקות עם ניירת – אבל זה בהחלט יכול להקל על ההוצאה הכבדה.
מיצוי זכויות נכון יכול להפחית משמעותית את הנטל הכלכלי שנופל על כתפי המשפחה.  

 

סיכום וצעדים להמשך הדרך

ניהול התקציב לקראת מעבר למסגרת חוץ ביתית מחייב שקיפות מלאה בין כל המעורבים. ברגע שמבינים מראש מהן העלויות ואיך מתחלקת האחריות, הרבה יותר קל למצוא פתרון מתאים ומכבד עבור ההורים, מבלי שהילדים יכנסו לסחרור כלכלי. תכנון מוקדם יחד עם היכרות עמוקה של החוקים והזכויות הם הכלים החזקים ביותר שעומדים לרשות המשפחה בתהליך הרגיש הזה.

רוצים לפרסם כתבה אצלינו באתר?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
באותו נושא